אי-שם קצת אחרי הצבא והטיול במזרח-הרחוק, השאלות האלה התחילו להעסיק אותי מאד.
ניסיתי להבין איך זה יכול להיות שבעולם המודרני הכל-כך מפותח: כשיש לנו כבישים מהירים, טכנולוגיה מתקדמת, אפשרות להיות בכל מקום כמעט שנרצה ובקשר זמין עם העולם כולו, מצב של שפע אדיר - ויחד עם זאת, רבים מאתנו סובלים. החל מבעיות פיזיות 'מורכבות' יותר או פחות, וכן גם בעיות רגשיות ונפשיות שמפריעות לנו להנות ולנוח במקום בו אנו נמצאים כעת, ובמובן הכי פשוט וגם עמוק – לקבל את עצמנו כפי שאנחנו.
התחלתי לתרגל הרבה מדיטציה, להיחשף יותר ויותר לגישות שונות מהמזרח ובעיקר הבודהיזם אשר מציעות דרך שלא הכרתי עד כה, ומאפשרת לי לראות את הדברים בצורה אחרת. תוך כדי התחלתי ללמוד 'רפואה סינית' – שם נחשפתי יותר ויותר למימדים שונים של הסתכלות על גוף האדם, התקשורת והתנועה בתוכו, החיבור בין הארציות הפיזית לבין התודעה-נפש.

השנים עברו, למדתי הרבה, התנסיתי הרבה, על משפחה, חברים, חברות, מכרים ומכרות, לפעמים הצלחתי ממש לעזור להם ולפעמים פחות.
המשכתי לחקור את גוף האדם והחיבור אל מה שקורה בחוץ מסביבנו, וכן גם להתחבר אל מה שקורה בפנים במעמקי הלב. לאט לאט, התחלתי לצאת החוצה ולהזמין אלי מטופלים, אל האפשרות לנוח וגם לדאוג לעצמם, למצוא מה מיטיב איתם ויכול לעזור להם להרגיש טוב יותר.

בתןך החיפוש אחר 'שיפור איכות החיים' מצאתי עם הזמן, שאחד הדברים שהכי רלוונטיים עבורי זו ההזמנה מדי כמה זמן לבחון עם עצמי איך אני מרגישה והאם ההתנהלות היום-יומית שלי תומכת בזה או לא.
החל משאלות פשוטות כמו: "האם אני אוכלת בהתאם לצרכי הגוף שלי?", "אולי הגוף שלי צריך יותר תרגילי חיזוק וגמישות?", "האם אני מפנה זמן לפנאי – שיכול פשוט לעשות לי טוב, כמו לנגן היום או לצאת לסיבוב בחוץ?"
ובכלל, לבדוק איך אני חווה את המציאות שלי. האם אני בתחושה ש"כולם נגדי"? הרמזורים האדומים, האוטובוס שמאחר, השיחות בוואטספ...

מהמקום הזה – החלטתי לכתוב ולשתף טיפים ורעיונות איך אפשר לשמור על הבריאות שלנו מהניסיון האישי והמקצועי שלי, תוך תשומת לב לפעולות קטנות שניתן לעשות במהלך היום-יום, וכן גם שיתופים וסיפורים שלי על החיים עצמם, דרך הפרספקטיבה האישית שלי, בעיקר כי אני אוהבת לכתוב, ויש אנשים שאוהבים לקרוא, אולי גם אתם :)